***************************

יואב גמזו, בן 22. כבר מספר שנים מתעניין ומעמיק בעולם הכדורסל ובפרט ב-NBA. אוהב להגיע להכרה יסודית בנושאים הקשורים לליגה, החל בנתונים הסטטיסטים ועד לתהליכי ההתפתחות וההתאמות של שחקנים לליגה המשתנה ללא הרף.

***************************

קמבה ווקר (27, 1.85) נבחר במקום התשיעי בדראפט 11 (קיירי אירווינג נבחר בבחירה הראשונה) הוא מהשחקנים הטובים והמהנים לצפייה בליגה. סגנון המשחק של ווקר מתאפיין בקשיחות, ורסטיליות, וזריזות נהדרת על גבול החתוליות.

התקפית, מדובר ברכז בעל ראיית משחק נהדרת, יכולת מסירה טובה, ויכולת ביצוע טובה של פיק אנד רול הן ברמת המסירה לגבוה ובעיקר ברמת הסיום בחדירה או בזריקה (12 נקודות למשחק העונה, מתוך 23.2 סה"כ של ווקר, באו מפיק-נ'-רול בו שימש כמוביל הכדור). אף על פי שגובהו ומשקלו נמוכים יחסית, הוא מחפש ליצור מגע ואוהב לסיים באזור הצבע. בנוסף, ווקר ניחן ביכולות כדרור משובחות והוא מבצע בצורה פשוט מושלמת קרוס אוברים וסטפ בק ג'אמפרס (סרטון מובטח בהמשך).

בחלק ההגנתי המצב קצת שונה. אמנם השחקן מציג הגנה לוחצת ויכולת חטיפה טובה (חטיפה וחצי למשחק בקריירה), ואף ביצע שיפור מסוים ברמת ההגנה האישית, עדיין יש לו קשיים בהתמודדות כנגד הרכזים המובילים בליגה, וכנראה שהמחסור בסנטימטרים ובמסה עושים את שלהם, ומטים את כף המאזניים.

בואו נסתכל על הדרך שלו לפסגה: הגארד המוכשר החל את דרכו בליגה כרכז שני ברוטציה, למעשה גיבוי לדי ג'י אוגסטין (בחירת דראפט 2008 של שארלוט) שאייש את עמדת הרכז הפותח של ההורנטס. בעונת הרוקי, ווקר עלה מהספסל ורשם נתונים טובים של 12 נקודות, 3.5 ריבאונדים ו-4.4 אסיסטים למשחק, ואף רשם טריפל דאבל ראשון בקריירה – 20 נקודות, 10 ריבאונדים ו-11 אסיסטים נגד הויזארדס.

עם זאת, הצרעות סיימו את העונה במאזן עגום של 7 ניצחונות מול 59 הפסדים, הגרוע בהיסטוריה (ראוי לציין שזה היה בעונה מקוצרת, אך עדיין זה שיעור הניצחונות הנמוך אי פעם) . בעונתו השנייה בקריירה המקצוענית, קודם לעמדת הרכז הפותח בעקבות עזיבתו של אוגסטין לאינדיאנה. הוא פתח בחמישייה בעקביות, והחל לבסס את מעמדו כשחקן פרנצ'ייז כאשר הוביל את הקבוצה בנקודות (17.7) אסיסטים (5.7) וחטיפות (2), ובהתאמה, חל שיפור במאזן הקבוצה (21 ניצחונות מול 61 הפסדים).

בעונת 2015/16 הוא המטיר שיא קריירה של 52 נקודות נגד יוטה ההגנתית בתצוגת קליעה שכללה שש שלשות מ-11 ניסיונות. באותה שנה שארלוט סיימה במאזן הטוב בתולדותיה (48 ניצחונות מול 34 הפסדים) וסוף כל סוף הגיעה לפלייאוף. היא הודחה בסיבוב הראשון, על ידי מיאמי, בסדרה שנמשכה ל-7 משחקים. באותה שנה ההורנטס, בוסטון, אטלנטה ומיאמי סיימו במאזן זהה.

בשנה לאחר מכן, הגיעה קפיצת המדרגה (המתבקשת) בדרכו להיות סופרסטאר. במהלך העונה ניפק 16 משחקים עם 30 נקודות ומעלה, נבחר להשתתף במשחק האול-סטאר, כשהוא רשם ממוצעי שיא של למעלה מ-23 נק' (לעומת 18.4 בקריירה), כמעט 4 ריבאונדים, 5.5 אסיסטים וחטיפה למשחק, לצד שיאי קריירה באחוזים ל-2 (47.6%) ול-3 (39.9%). עם זאת, קבוצתו סיימה במאזן שלילי (36 ניצחונות, 46 הפסדים), ספגה 109 נקודות בממוצע למשחק (14 בליגה) ונכשלה במאבקי הכניסה לפלייאוף.

ובכן, לקראת עונתו השביעית במועדון ובבחינת הישגיו כשחקן פרנצ'יז, נראה כי ווקר בהחלט עונה על הציפיות – מדורג שני בקלעי כל הזמנים של שארלוט עם 8,137 נקודות וקרוב לנשל את מיודעינו, דל קרי החביב (9,839 נקודות) מהמקום הראשון, ובנוסף ממוקם שלישי בכמות האסיסטים, שלישי בכמות השלשות (792) ורביעי בחטיפות (606). בשנת 2015 חתם על הארכת חוזה ל-4 שנים, בשווי של 12 מליון דולר לעונה.

בעקבות עלייתה של תקרת השכר בליגה, ובהשוואה לחוזים שנחתמו בשנתיים האחרונות אין ספק ששארלוט סגרה חוזה מצוין. האם ההורנטס יכולים להיבנות סביב קמבה ווקר? אני מעריך שכן, בזכות השיפור במאזן הקבוצה מאז שנבחר בדראפט ובזכות השיפור העקבי באספקטים השונים במשחקו. נוסף לכך ווקר החל להציג יכולות קלאץ' משובחות ואף הצליח להכריע מספר משחקים.

את העונה האחרונה שארלוט סיימה במקום ה-11 בקונפרנס, ובמבט קדימה ניתן להאמין כי הקבוצה תמשיך ותתחזק בפן ההגנתי, בעיקר בעקבות הצטרפותו של דוויט הווארד, והשילוב ביניהם בהחלט נראה מבטיח, הרבה בזכות היעילות של ווקר כמוביל כדור ושל הווארד כשחקן שמסיים בפיק-נ'-רול.

בנוסף, המועדון בחר ברוקי המעניין מאליק מונק (קלעי, בחירה 11) והוא מיועד לקבל דקות משמעותיות כבר מעונתו הראשונה, ויכול להשלים די טוב את ווקר כקלעי מחונן. ברמת ההמשכיות, ניקולה באטום היעיל והחכם ימשיך בקבוצה, והוא צפוי לפתוח בחמישייה. שיתוף הפעולה המוצלח שלו עם ווקר כמוביל כדור משני ימשיך וישדרג את שארלוט כקבוצה.

אין ספק שהשנה הקרובה היא שנת מבחן, ובסיומה נוכל לדעת האם מדובר ברכז סופרסטאר שניתן לבנות את הקבוצה סביבו ובהתאמה לחוזקותיו, או שמא בשחקן מוכשר שיכול לשמש אך ורק ככינור שני ולא שייך לשורה הראשונה של הרכזים בליגה.

לסיום: קרוסאוברים פשוט משוגעים, שליטה מדהימה בכדור ויכולת סיום מהטובות בליגה. ההנאה מובטחת!